עצרו את החימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום מלגרום לקצרים
האמת היא שרוב החיממים באמצעות קרינת אינפרא-אדום שנחשבים “עמידים בפני מים” הם למעשה חסרי תועלת.הם רואים ברמת העמידות IPX5 בעיה של מעטפת – בעצם הם רק מוסיפים מעטפת פלסטיקית על החלקים השונים של החיממה. אך הבעיה האמיתית נמצאת בנקודת החיבור – בדיוק שם, שם בו החוטים נכנסים לגוף החיממה. בסביבה בעלת חום גבוה, אזור זה סובל מאוד. החומרים המשמשים לחיבור מתכווצים, נשברים, ובסופו של דבר לא יכולים עוד לשמור על החיבור. כשזה קורה, מים יכולים לחדור פנימה, החוטים עלולים להתחמצן, וכך נוצר קצר חשמלי.
איך לחסום את החוטים כראוי
אם רוצים חיממה שיכולה באמת לעמוד בפני מים, חומרי גומי לא יספיקו. אנחנו עושים זאת בדרך אחרת – אנו משתמשים בתהליך ייצור מתקדם, שכולל שימוש בסיליקון בטמפרטורות גבוהות, יחד עם צינורות חזקים שעמידים בפני חום. חשוב שהחומר יישאר גמיש בטמפרטורות של 200°C ומעלה, כדי שלא יישבר, אך הוא גם לא יכול להיות רך מדי, כדי שהמים לא יוכלו לחדור דרכו. אנו משתמשים בחומרים באיכות גבוהה שמתמזגים עם החומרים שמרכיבים את החיממה. כך נוצר חיבור אטום, כך שהמים לא יכולים לחדור לטרמינלים החשמליים.
איפה החיממות הזולות נכשלות
חיממות זולות, שמיוצרות בכמויות גדולות, משתמשות בדרך כלל בחומרי דבק פשוטים שאינם מיועדים לחום. הן עשויות להיראות בסדר ביום הראשון, אך הן נהרסות לאחר מספר מאות שעות של שימוש. כשהחיבור נהרס, המים יכולים לפגוע בחוטים החשמליים. ניתן לשמוע קולות של קצרים חשמליים, והפיוזה של החיממה עלולה להתפוצץ. הסוד נמצא בתהליך הייבוש של החומר – יש לשלוט בטמפרטורה בצורה מדויקת. אם הטמפרטורה גבוהה מדי, נוצרות בועות אוויר קטנות, שמאפשרות למים לחדור דרך החומר.
כמה דברים שצריך לזכור
רק להזכיר: רמת העמידות IPX5 גורמת לכך שהחוטים יהיו גדולים יותר. לא ניתן לארוז את החוטים בצורה הדוקה כמו בחיממות שאינן עמידות בפני מים. כמו כן, יש להיזהר בניהול הכבלים – אם יש מתח יתר על החוטים, עלולה להיפגע החיבור בין החוטים לבין החיממה. ואם מתקינים את החיממות במקומות עם לחות גבוהה, חשוב שהכבלים יהיו עמידים בפני החום. אין דבר גרוע יותר מאשר להיות עם חיבור אטום, אך החוטים עדיין נהרסים בגלל החום.